#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מברך כשאין בעה&quot;ב?	"הגדול [בחכמה] מברך [חוץ ממי שמוציא ליחה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) או קטוע אצבע או מוכה שחין דהוי כמו ידיו מזוהמות, וגם הוא העדר כבוד המצוה, ע&quot;ש (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27; בשם שו&quot;ת חו&quot;י סי&#x27; קע&quot;ו)], ואם ליכא גדול משמע מגמ&#x27; דהעיקר שבסעודה מברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה בא), ומי שיש לו קדימה לברך יכול לכבד את הקטן לברך [כן הוכיחו תוס&#x27; (מ&quot;ז ע&quot;א) דרבי כיבד רב לברך אע&quot;פ דרבי היה גדול יותר מרב {והנה, הגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מעורר דהרא&quot;ש הוכיח מההוא עובדא דאורח מברך במקום גדול דרב היה אורח, ולפי&quot;ז אזלא ראייתם של תוס&#x27;, אמנם לכאורה י&quot;ל דהרא&quot;ש אינו חולק על תוס&#x27;, וראייתם של תוס&#x27; הוא מדכיבד רבי את רב ולא ר&#x27; חייא דשניהם היו אורחים אצלו, וש&quot;מ דיש רשות לגדול לכבד את הקטן}], ויש להקדים מי שבוצע [וכגון שנתן הגדול רשות לקטן לבצוע] (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, עטרת זקנים ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להמתין לגדול לגמור סעודתו?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) מסתברא דא&quot;צ להמתין לו"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשיש שם אורח?	"האורח מברך אע&quot;פ שהוא קטן [ואפי&#x27; במקום דאיכא גדול ג&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)] כדי שיברך הבעה&quot;ב [כדאשכחן דרבי כיבד את רב לברך (רא&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)] דדרשינן וברכת את ה&#x27;, את לרבות בעה&quot;ב (באה&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27;), אמנם יש רשות לבעה&quot;ב לוותר על ברכתו [דמצי למימר אי אפשי בתקנתא כדאשכחן בכתובות (פ&quot;ג ע&quot;א) דבעל מצי למימר אי אפשי בתקנת חכמים (חידושי הגהות)], והרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; קפ&quot;ג סעי&#x27; ז&#x27;) הביא דטוב עין הוא יבורך [ומשמע בסי&#x27; תע&quot;ט דזה עדיף מאורח]"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש רשות לבעה&quot;ב ליתן הכיבוד לכל מי שירצה?	"אם הבעה&quot;ב אינו רוצה לכבד את האורח, מצדד הביה&quot;ל (ד&quot;ה בא) דיש לו רשות לזמן בפנ&quot;ע, אבל לכבד לאחר במקום גדול העלה הביה&quot;ל דאין לו רשות [וכתב השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) דכשבעה&quot;ב מברך מעצמו מסתבר דא&quot;צ ליטול רשות מכהנים כיון דעדיף מגדול וגדול עדיף מכהן]"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ברכת בעה&quot;ב?	"יה&quot;ר שלא יבוש וכו&#x27; ויהיו נכסיו מוצלחים וכו&#x27; ואל ישלוט שטן וכו&#x27; [ותמה הלחם חמודות למה משנים מנוסח הגמ&#x27; (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ור&quot;ל, בגמ&#x27; איתא דגם יברך את עצמו, ואילו בשו&quot;ע רק מברך הבעה&quot;ב}]"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יאמר הברכת בעה&quot;ב?	"ממחזור ויטרי מבואר דאומרה בסוף הרחמן, {וכן הביא הקונטרס עבודה בתפילה על בהמ&quot;ז מארחות חיים (הל&#x27; בהמ&quot;ז סי&#x27; נ&quot;ו), וכן דייק הגרא&quot;י סורשר מטור (סי&#x27; קפ&quot;ט) בשם רבינו יחיאל דהביא מקור דיכול להאריך בהרחמן בבהמ&quot;ז מהא דאמרינן דאורח מברך הבעה&quot;ב, ש&quot;מ דברכת בעה&quot;ב אינו חלק מברכת הטוב והמטיב}, אבל האבן האזל והגרי&quot;ז מדייקים מהרמב&quot;ם דהוא המשיך מברכת הטוב והמטיב ויאמרה מיד אחר על יחסרנו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח שאינו הגון בעיני הבעה&quot;ב?	"אין צריך לכבד את האורח (אהל מועד, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנים הסמוכים על שולחן אביהם?	"מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דתלוי אם הם משלמים דמי מזונו לאביהם, דאם אינם משלמים דינם כאורח גמור וצריכים לברך ברכת בעה&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ואם משלמים אז אינם כאורח אבל אינם כבעה&quot;ב וא&quot;צ לברך ברכת בעה&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;, וזאת הברכה פט&quot;ו)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזה&quot;ז שכולם מברכין לעצמן?	"אפ&quot;ה יש מנהג דרך ארץ לכבד בהמ&quot;ז לגדול (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [משום לא פלוג (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)], אבל כתבו הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) ובן איש חי (פרשת שלח אות כ&quot;ד) דעכשיו דכל אחד מברך בהמ&quot;ז בפנ&quot;ע מחויב כל אורח לברך ברכה זו אף שלא כיבדו בעה&quot;ב בבהמ&quot;ז [ומסיים דאולי עתה לא אמרינן דאורח מברך], אכן משעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) מבואר דאפי&#x27; בזה&quot;ז רק המזמן אומר היהי רצון, אלא שכולם אומרים הרחמן הוא יברך את בעה&quot;ב וכו&#x27;."	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם היעב&quot;ץ דיש לו קדימה כל י&quot;ב חודש במקום דליכא אורח (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל באכסניא, מי הוא הבעה&quot;ב?	"מי שמשלם המעות בעד הסעודה מקרי הבעה&quot;ב (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן רא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים, חכם ישראל או כהן עם הארץ?	"חכם ישראל קדים [כדאמרינן במגילה (כ&quot;ח ע&quot;א) על הפסוק כל משנאי אהבו מות דהוא מבזה את התורה בפני ההמון שיאמרו שתורה אינה חשובה כ&quot;כ בראותם שהחכם שפל לפני העם הארץ, ודוקא לגבי קרה&quot;ת תקנו בגיטין שלא יקרא חכם ישראל ראשון] ולפיכך א&quot;צ ליטול רשות מהכהן (שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; קס&quot;ז ס&quot;ק ס&quot;ה) אבל משום מדת הענוה יש לו ליטול רשות (מ&quot;ב שם ס&quot;ק ע&quot;ה), ומ&quot;מ החכם יכול לכבד לכל מי שירצה לברך [ואין זה פחיתות ערך לת&quot;ח דהרי צריך רשותו כדי שיברך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)] אבל אסור להחכם לכבד הכהן עם הארץ דרך חוק ומשפט מפני שהוא כהן אלא סתם יכול לכבדו (מרדכי, שו&quot;ע) {ולפיכך אם החכם רוצה למחול על כבודו, לא יאמר שהם יתנו הכוס &quot;להכהן&quot; אלא &quot;לפלוני&quot; כדי שלא יהא נראה כאילו הוא מכבדו דרך חוק ומפשט (ר&quot;י באק)}"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכהן הוי ת&quot;ח קצת?	"אע&quot;פ שעדיין אין חיוב לת&quot;ח גדול לכבדו, מ&quot;מ טוב להקדימו כדמבואר בגמ&#x27; מגילה (כ&quot;ח ע&quot;א) ותוס&#x27; שם דרב פרידא כיבד כהן חכם שלא היה גדול כמותו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, רמ&quot;א לעיל סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&quot;ד) [וביאר הר&quot;י באק דמדינא ליכא מצות וקדשתו דהרי ת&quot;ח עדיף, מ&quot;מ כיון דליכא איסור שמשניא את התורה דהוא ג&quot;כ חכם קצת טוב לו למחול על כבודו ולאחר שמוחל על כבודו ממילא חל המצוה דוקדשתו]"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה דברים צריך לכבד הכהן ראשון?	"לקריאת התורה (ר&quot;ן נדרים ס&quot;ב ע&quot;ב) ולברך המוציא ובהמ&quot;ז תחילה, ולהיות ראש המדברים ולדרוש בראש (רא&quot;ש נדרים שם), וכן ליטול מנה יפה ראשון [ודוקא במעשר עני או בצדקה אבל בשותפות לא, דאמרינן בפסחים (נ&#x27; ע&quot;ב) הנותן עיניו בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם (תוס&#x27; גיטין נ&quot;ט ע&quot;ב)] (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם וקדשתו מצוה מדאורייתא?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהגהות הטור (יו&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ח) ותוס&#x27; חולין (פ&quot;ז ע&quot;א) דהוא אסמכתא בעלמא, אבל הביא מכמה ראשונים דהוא מדאורייתא, וכן הוא פשטות הגמ&#x27; גיטין (נ&quot;ט ע&quot;ב) דהוא דאורייתא, ואח&quot;כ הביא שהוא מח&#x27; אמוראים בירושלמי גיטין (פ&quot;ה ה&quot;ט) (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והנתיב חיים תי&#x27; דהגמ&#x27; בגיטין פריך לאידך אמוראים אבל תוס&#x27; בחולין קאי כמ&quot;ד דוקדשתו אסמכתא"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין נזהרין לכבד הכהן בזמן הזה?	"1) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מפני שאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה [והוא רק לימוד זכות, אבל בודאי יש ליזהר בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)]&lt;br&gt;2) המשנה הלכות (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ח) הביא מדברי יציב עוד סברא להקל בסעודות גדולות דכל אורחים באים על דעת הבעה&quot;ב והוי כאילו התנה עמהם שהבעה&#x27;&#x27;ב יכול לבחור מי שהוא רוצה לכבד {ונראה דזהו טעם דאינו מחויב משום וקדשתו, אבל פשוט דמקיים מצות וקדשתו אם באמת מכבד כהן לבהמ&quot;ז}"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקדים לוי לישראל?	"הטור הביא מירושלמי דריב&quot;ל אמר דישראל לא בירך לפניו [שהיה לוי], ומשמע דצריך להקדים לוי לישראל, אבל הביא שהמהר&quot;ם מרוטנבורק דחה דמצד גדלותו לא בירך ישראל לפניו, והב&quot;ח ס&quot;ל דאיכא ראיה מכאן דבודאי מימיו ישב ריב&quot;ל אצל גדולים ואפ&quot;ה הוא בירך ראשון. המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא עוד ראיה מחרוז נודה לשמך וכו&#x27; ברשות הכהנים והלוים, ודחה די&quot;ג הכהנים הלוים. אמנם הביא ראיה מסוף הוריות דמקדימים לוי לישראל להצילו, וכן בהל&#x27; צדקה (יו&quot;ד סי&#x27; רנ&quot;א) מקדימין לוי לישראל, וה&quot;ה לשאר דברים דאין לימוד למחצה [אבל הקשה מירושלמי בסוף הוריות דאיתא דמקדימים לוי לישראל רק בזמן הדוכן [וע&quot;ע בחת&quot;ס דיש פירושים אחרים בהירושלמי], ועוד הביא מרש&quot;י בדברים (י&quot;ב, י&quot;ט) דבגולה ליכא קדימה ללוי מלישראל, אבל תי&#x27; הדרישה (ס&quot;ק ב&#x27;, ומובא בפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דהיינו רק לגבי מתנת חנם דאין דין להקדים לוי לישראל [כגון במעשר ראשון אם הלוי עשיר] אבל לגבי צדקה לעניים בודאי יש דין להקדים ללוי], וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דטוב להקדים לוי לישראל אם הם שוין בחכמה [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) כתב דאין דין להקדימה]. {אכן, בקרה&quot;ת כשנתפרדה החבילה, המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קל&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ד) לא כתב דיש להקדים לקרות הלוי [אע&quot;פ שהטור ס&quot;ל דיש ענין להקדימו], ותי&#x27; הר&quot;י באק דאולי יש לחוש דיהא נראה כאילו צריך להקדימו ואתי למיטעי שהוא כהן}"	סימן רא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש אם נותנין לו הכוס של ברכה ואינו מקבלו?	"מקצרים ימיו, ודוקא באורח שהוא מברך את הבעה&quot;ב וכתיב ואברכה מברכך, ומכלל לאו אתה שומע הן ונמצא שהוא גורם קללה לעצמו (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן רא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זה דוקא כשמברכין על הכוס?	"כ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) [וע&quot;ע בקצה&quot;ש (סי&#x27; מ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק כ&quot;ג) דס&quot;ל דלאו דוקא הוא], וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאולי דייק הכי מלשון הגמ&#x27; דקאמר מי שנותנים לו כוס, אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) דאפי&#x27; אם אינו מקבל הקללה כשאינו מברך על הכוס מ&quot;מ אין נכון לדחות המצוה שבאה לידו"	סימן רא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזה&quot;ז שכולנו מברכים בהמ&quot;ז בפנ&quot;ע? 	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) מסתפק אם שייך הקללה כיון דכל אחד מברך הרחמן הוא יברך את הבעה&quot;ב וכו&#x27; {ומכאן מבואר דבזה&quot;ז רק המברך אומר היהי רצון, ודלא כהערוה&quot;ש דס&quot;ל דכל אורח אומר היהי רצון בזה&quot;ז} "	סימן רא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים שלא לקבל הכוס של ברכה?	"1) אם הוא מקבלו, ואח&quot;כ ממנה שליח לברך בעבורו (א&quot;א מבוטשאטש)&lt;br&gt;2) מתחילה ניתנו לו דרך שאלה ולא דרך החלט (א&quot;א מבוטשאטש)&lt;br&gt;3) אינו רוצה לשתות היין מחמת מדת חסידות, ולא מפני שאינו רוצה הברכה (א&quot;א מבוטשאטש) [ולכאורה ה&quot;ה אם מזיק לו היין] {אבל לכאורה יש עצה שאדם אחר ישתה היין, אולם כדי לינצל ממח&#x27; (בין רע&quot;א, חכם צבי, וביה&quot;ל סי&#x27; ק&quot;צ) כדאי לשתות מעט יין} [והמאיר עוז (עמ&#x27; 851) הביא מלקט יושר שהמהר&quot;י ברונא סירב מלברך ואמר מפני שרצה לשמוע איך יברך הגאון ז&quot;ל אולי ישמע ממנו חידוש, והבחורים שם אמרו טעם אחר שסירב מפני שלא היה יכול לברך בלשון צח]"	סימן רא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לברך או לענות אמן?	"יש מח&#x27; בסוף נזיר (ס&quot;ו) ובברכות (נ&quot;ג ע&quot;ב) וקיי&quot;ל דמברך עדיף דממהרין ליתן שכר למברך קודם להעונה אמן (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שע&quot;ת לקמן סי&#x27; רט&quot;ו ס&quot;ק ב&#x27;) [והמאיר עוז (עמ&#x27; 852) הביא מהשל&quot;ה דהמקובלים אומרים דאמן עדיף, אבל נראה להשל&quot;ה דעדיף לברך בכוונה גדולה ועצומה, ומש&quot;ה אבל על אביו ואמו יורד לפני התיבה] [ואפ&quot;ה לגבי עשרה זהובים מהני לפטרו אם ענה אמן (מג&quot;א שם)], ולפיכך מצוה לחזור שיתנו לו כוס של ברכה [אם הוא ראוי לכך (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ז) מסתפק בזה&quot;ז שכולנו מברכים אם יש מעלה להיות המזמן במה שאומר ברוך שאכלנו וכו&#x27;, ולפיכך כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ט) דבזה&quot;ז עדיף להבעה&quot;ב לברך מעצמו."	סימן רא סעיף ד		
